לסרטן יש שמות כינוי וגנאי רבים, אחד מהם הוא "הרוצח השקט", כיוון שיכולות לחלוף שנים רבות של חיים רגילים, שגרתיים, ללא תסמינים רפואיים, ללא בעיות בריאותיות, בזמן שבגוף מתפתח לו הסרטן, גדל לו בשקט ובאיטיות ושולח גרורות לאיברים הסמוכים, למערכת הלימפה ולמערכת הדם.
סרטן צוואר הרחם הוא סוג של סרטן אותו ניתן למנוע באמצעות התנהגות מונעת (כגון: חיסון סרטן צוואר הרחם) ובדיקות רפואיות שגרתיות.
לסרטן צוואר הרחם קיימים מספר תתי סוגים שונים, שלחלקם יש פרוגנוזה טובה באם הוא מתגלה בזמן. סוג סרטן צוואר הרחם השכיח והנפוץ ביותר הוא קרצינומה של תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma), אחריו בשכיחות נמוכה יותר, עלול להופיע סרטן מסוג אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) או נירואנדוקרן קרצינומה (Neuroendocrine Carcinoma).
מהם הגורמים וגורמי הסיכון לסרטן צוואר הרחם?
וירוס הפפילומה האנושי ( HPV – Human Papilloma Virus). לווירוס זה קיימים מאות זנים שונים אשר תוקפים את עור הגוף במקומות שונים. נמצא כי, זנים 16 ו-18 גורמים לכ-70% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם.
גורמים נוספים:
- היסטוריה משפחתית של סרטן צוואר הרחם.
- הידבקות בבקטריה בשם כלמידיה הנגרמת על ידי החיידק Chlamydia trachomatis. כלמידיה היא מחלה המעוברת באמצעות יחסי מין.
- שימוש באמצעיים הורמונאליים למניעת הריון.
- חשיפה לתרופה ההורמונאלית בשם: DES (Diethylstibestrol).
- נשים בעלות פרטנרים רבים לקיום יחסי מין, אשר אינן משתמשות באמצעי הגנה, כגון: קונדום.
- עישון סיגריות וצריכה מרובה של אלכוהול.
מהם התסמינים של סרטן צוואר הרחם?
- הפרשות וגינאליות
- כאב בזמן קיום יחסי מין
- דימום וגינאלי
- דליפת שתן
- דימום כבד מהנרתיק לא בזמן המחזור החודשי
- דליפת צואה מהנרתיק
- מסה וגינאלית
- איבוד משקל
- עייפות
- חוסר תיאבון
- שברים בעצמות באזור האגן
- כאבים באגן
- כאבי גב ועוד.
כיצד מאבחנים סרטן צוואר הרחם?
כיום, באמצעות ביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות ובפרט בדיקת פאפ, ניתן למנוע ולאבחן בשלבים מוקדמים את מחלת סרטן צוואר הרחם. בדיקת משטח צוואר הרחם (בדיקת PAP), היא הבדיקה הנפוצה והיעילה ביותר לזיהוי שינויים טרום סרטניים פוטנציאליים.
באם נמצאו שינוים טרום סרטניים ברקמת צוואר הרחם או גידולים אבנורמלים, תילקח בדיקת רקמות-ביופסיה על מנת לאשש או לשלול את הימצאות המחלה.
שיטות אבחון נוספות כוללות: בדיקות דם, צילום רנטגן של החזה, אולטראסאונד של האגן, סריקת CT, קולפוסקופיה, אורוגרמה תוך-ורידית, הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI) ועוד.
