אנטיביוטיקה לקוחה מהמילה היוונית כנגד החיים (אנטי וביוס). משמעותה של האנטיביוטיקה היא ליצור תרכובת כימית אשר מיועדת להשמיד ולעכב חיידקים או טפילים רגישים אחרים.
פעמים רבות, מגלים הרופאים כי אנטיביוטיקה מסוימת לא מסייעת , ולכן מחליפים או מתגברים אותה באנטיביוטיקה חזקה יותר או במינונים כפולים. הבעיה היא שבעקבות שימוש נרחב באנטיביוטיקה ישנם זנים מסוימים אשר פיתחו עמידות כנגד התרופות, וכן שמחלות רבות מצריכות אנטיביוטיקה לזמן ממושך יותר.
באיזו צורות אפשר לקבל אנטיביוטיקה?
בכדי לקבל אנטיביוטיקה אשר תהיה ספציפית לסוג הזיהום, יש לברר תחילה את הסוג המדויק באמצעות בדיקות דם או שתן, בכדי שהטיפול יוכל להיות מהיר ויעיל עד כמה שניתן. במקרים מסוימים יינתנו מספר אנטיביוטיות בכדי לייעל את הטיפול.
כיצד האנטיביוטיקה פועלת?
תא החיידק עטוף בציפוי דק, הנקרא ממברנה, והיא זו אשר שומרת עליו ומגנה עליו מפני מזיקים מהחוץ. את הממברנה עוטף דופן התא אשר הינו חזק ונקבובי, ולמעשה שומר עליה מפני קריעה או התפוצצות כתוצאה מכניסת מים. פגיעה בדופן התא, תגרום לחדירת מים ופיצוץ אוסמוטי של החיידק עצמו. עם זאת, דופן התא אינו יכול למנוע כניסה של מולקולות קטנות הנמצאות בתרופות למשל. החיידקים אשר ממוינים על פי שתי קבוצות עיקריות: חיידקי גראם שליליים וחיידקי גראם חיוביים נבדלים זה מזה בתכונותיהם.
מעבר לכך, במהלך השנים נוצרים שינויים בתכונת החדירות של הקרומית, או שהחיידק מייצר מנגנון אשר מרחיק את התרופה מתוך התא, למשל כמו בזנים מסוימים של חיידק הקולי (E. coli).
לאילו מחלות האנטיביוטיקה מסייעת?
סיכונים של השימוש באנטיביוטיקה
הסיכונים בטיפול האנטיביוטי נובעים מכך שהיא עלולה לפגוע בסביבת הגוף התקינה, כמו במעיים, נרתיק ועור. למעשה, מכיוון שהיא קוטלת אורגניזמים שאינם מזיקים, עלולים לצמוח אורגניזמים שיהיו עמידים וישנו את מאזן החיידקים בגוף. בדרך כלל, בעת מתן אנטיביוטיקה רחבת היקף, אשר פועלת כנגד מגוון רחב של מיקרואורגנזמים, תופעות לוואי אלו יהיו יותר שכיחות.
