קוצר נשימה אצל תינוקות

קוצר נשימה הוא מצב בו פעולת הנשימה לא מספקת לגוף מספיק חמצן והוא מתאפיין בעיקר בשיעול ובמאמץ נשימתי. תינוקות אשר סובלים מקוצר נשימה, נוטים לנשום בכבדות, להשתעל מאוד, לפתח צפצופים ולהשתמש בשרירים רבים על מנת לבצע את פעולת הנשימה (בעיקר שרירי הצוואר, הנחיריים והשרירים הבין צלעיים).

בקוצר נשימה, קצב הנשימה מהיר מהרגיל והנשימות שטחיות ולא יעילות, ועם הזמן יכול להתפתח כיחלון. תינוקות הסובלים מקוצר נשימה נמצאים באי שקט, אינם פעילים כהרגלם, ממעטים לאכול או לשתות וישנוניים מהרגיל.

קוצר נשימה בתינוקות נגרם על ידי מספר גורמים, רובם קשורים למערכת הנשימה. עם זאת, חשוב לזכור שככל שהתינוק קטן יותר, כך יש סיכוי שקוצר הנשימה קשור לגורמים אחרים אשר אינם קשורים למערכת הנשימה כמו זיהומים במקומות אחרים או מומים מולדים, ועל כן יש לבצע את הבירור הנדרש במלואו במטרה לזהות את הסיבה לקוצר הנשימה.

אסתמה כגורם לקוצר נשימה בתינוקות

תינוקות רבים סובלים מקוצר נשימה המופיע כתוצאה ממחלת האסתמה – מחלה הגורמת להתכווצות הסימפונות לאחר חשיפה לאלרגנים. התקף אסתמה מתאפיין בצפצופים אופייניים, וחולף לרוב לאחר טיפול במרחיבי סימפונות כמו וונטולין.

תינוקות הסובלים מאסתמה חייבים להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט על טיפול מונע הכולל בעיקר סטרואידים ומרחיבי סימפונות מסוגים שונים, אשר מטרתם למנוע את התפתחות ההתקפים. בחלק גדול מהמקרים, האסתמה חולפת לאחר שהילד מתבגר ומערכת הנשימה מתפתחת, כך שהתקפי האסתמה לרוב לא חוזרים בגיל הבגרות.

זיהום בריאות

זיהומים במערכת הנשימה נחשבים לשכיחים ביותר, ואין כמעט תינוק אשר לא סבל מדלקת ריאות, ברונכיוליטיס או מחלה זיהומית אחרת של מערכת הנשימה. המאפיינים העיקריים של זיהום בריאות הם חום ושיעול, ותינוקות רבים מפתחים קוצר נשימה כתוצאה מהזיהום.

על פי סוג הזיהום, מתחילים טיפול רפואי הכולל אנטיביוטיקה במקרים של זיהום חיידקי וטיפול תומך על ידי אינהלציות וחמצן במקרים של זיהום ויראלי.

גוף זר

סקרנותם הגדולה של התינוקות גורמת להם להכניס חפצים רבים אל הפה, ולעיתים הם בולעים גופים זרים קטנים. תינוקות יכולים לבלוע כמעט כל דבר, החל מבוטנים וחטיפים, ועד צעצועים מסוגים שונים ואפילו אבנים, ועל כן חשוב מאוד לשמור עליהם ולמנוע מהם את הבליעה.

כאשר בולעים גוף זר, הוא חוסם חלקים שלמים בריאה ומפחית את נפח האוויר הנשאף. כתוצאה, יכולת הנשימה פוחתת ומתפתח קוצר נשימה. במקרים של גוף זר חשוב מאוד להוציאו בזהירות (לעיתים על ידי ברונכוסקופיה) במטרה לפתוח שוב את נתיב האוויר ולאפשר לתינוקות לנשום.

מומים מולדים

במקרים בהם מתפתח קוצר נשימה החל מהלידה או במהלך החודשים הראשונים לחיים, חשוב מאוד לחשוד במומים מולדים, אשר כוללים:

• מחלה לבבית – מומים לבביים או מחלות לבביות מולדות יכולים לגרום לקוצר נשימה קשה ביותר, על רקע התפתחות של גודש ריאתי. במקרים אלה יש לאבחן את הבעיה ולטפל בה (לרוב על ידי ניתוח לב).
• מומים בקנה הנשימה – במקרים מסוימים מומים בקנה הנשימה יכולים לגרום להפרעה בזרימת האוויר ולהופעת קוצר נשימה. את המומים האלה ניתן לאבחן בבדיקות שונות, ובמידה ואינם נפתרים מעצמם ניתן לטפל בהם בדרכים שונות.

בירור קוצר נשימה אצל תינוקות

קוצר נשימה אצל תינוקות הוא מצב מדאיג, אשר ללא טיפול מתאים יכול לגרום לסיבוכים שונים. השלב הראשון בבירור הוא מעבר על ההיסטוריה הרפואית (ולרוב גם ההריונית) ושאילת שאלות מכוונות (כמו האם התינוק נחשף לגופים זרים או האם אחד האחים חולה). לאחר מכן, מבצעים סוגים שונים של בדיקות הכוללות לקיחת תרביות, צילום חזה, מבחני נשימה, בדיקת ברונכוסקופיה ובדיקות אחרות אשר יכולים לסייע באבחנת הגורם לקוצר הנשימה.

ראו גם:
גזים אצל תינוקות