בריאות האשה
  • בריאות האישה
  • בריאות בכל גיל
    • גיל ההתבגרות
    • גיל המעבר
    • גיל הזהב
    • נפיחות בפנים
    • אורח חיים בריא לאימהות
    • מוצרים לבריחת שתן
  • תזונה
    • תזונה המתאימה לפוריות
    • תוספי תזונה לפיברומיאלגיה
    • מגנזיום, מלטונין ופרוביוטיקה לפיברומיאלגיה
    • כמיהה לאוכל במחזור החודשי
    • משקאות דיאט והסיכון
    • חיים ללא סוכר
    • רפורמת סימון מוצרי המזון
  • אסתטיקה
    • אבחון וטיפול באקנה
  • גניקולוגיה
    • דלקת של החצוצרה
    • תסמיני הרפס גניטאלי
    • גלולות ומיניות
  • רפואה
    • קופת חולים
    • רשלנות רפואית
    • קנדידה בנרתיק
    • תסמונת הפה השורף
  • סרטן
  • ייעוץ
    • ביטוח בריאות
    • אימון אישי לנשים
    • זכויות רפואיות
    • הסכם ממון
    • גירושין
    • מסיבת גירושין
    • תוכנת מחשוב לפנימיות
    • ביטוח רכב לנשים
    • למה לנשים קר יותר מגברים?
    • מהי בדיקת אק"ג?
    • בדיקת פוריות לגבר
    • משפחת אומנה
    • התמכרות וגמילה מהירואין
    • שדיים לא אחידים
    • התמכרות לסמים קשים
    • יוגה ורפואה איורוודית לכאבי סכיאטיקה
    • טיפים לתכנון בריתה
    • תפקיד האימהות בחינוך הילדים
  • בריאות הנפש
    • הפרעת דחק פוסט טראומטית
  • בריאות האישה
  • בריאות בכל גיל
    • גיל ההתבגרות
    • גיל המעבר
    • גיל הזהב
    • נפיחות בפנים
    • אורח חיים בריא לאימהות
    • מוצרים לבריחת שתן
  • תזונה
    • תזונה המתאימה לפוריות
    • תוספי תזונה לפיברומיאלגיה
    • מגנזיום, מלטונין ופרוביוטיקה לפיברומיאלגיה
    • כמיהה לאוכל במחזור החודשי
    • משקאות דיאט והסיכון
    • חיים ללא סוכר
    • רפורמת סימון מוצרי המזון
  • אסתטיקה
    • אבחון וטיפול באקנה
  • גניקולוגיה
    • דלקת של החצוצרה
    • תסמיני הרפס גניטאלי
    • גלולות ומיניות
  • רפואה
    • קופת חולים
    • רשלנות רפואית
    • קנדידה בנרתיק
    • תסמונת הפה השורף
  • סרטן
  • ייעוץ
    • ביטוח בריאות
    • אימון אישי לנשים
    • זכויות רפואיות
    • הסכם ממון
    • גירושין
    • מסיבת גירושין
    • תוכנת מחשוב לפנימיות
    • ביטוח רכב לנשים
    • למה לנשים קר יותר מגברים?
    • מהי בדיקת אק"ג?
    • בדיקת פוריות לגבר
    • משפחת אומנה
    • התמכרות וגמילה מהירואין
    • שדיים לא אחידים
    • התמכרות לסמים קשים
    • יוגה ורפואה איורוודית לכאבי סכיאטיקה
    • טיפים לתכנון בריתה
    • תפקיד האימהות בחינוך הילדים
  • בריאות הנפש
    • הפרעת דחק פוסט טראומטית

תסמונת המצוקה הנשימתית – RDS

תסמונת המצוקה הנשימתית – RDSתסמונת המצוקה הנשימתית היא תסמונת הפוגעת בעיקר בתינוקות שנולדו טרם זמנם כתוצאה ממחסור בחומר המופרש מהריאות הנקרא סורפקטנט. חומר זה מונע את ההידבקות של נאדיות הריאה ובהיעדרו או במצב שבו הכמות שלו לא מספיקה לצורכי הגוף, הריאות נוטות להתמוטט.

החל מהשבוע ה- 24 להריון הסורפקטנט מיוצר בתאי הריאות ומופרש מהם בכמויות שעולות והולכות באופן הדרגתי. עד השבוע ה- 37 כמות החומר אמורה להיות כזו שתאפשר לריאות להתפשט בקלות בזמן הנשימה ולכן באופן עקרוני ככול שהתינוק נולד בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי להתפתחות התסמונת גבוה יותר.

כאשר ישנו חשד ללידה מוקדמת, יש לשקול את האפשרות של מתן סטרואידים לעובר על מנת לגרום להבשלה מואצת של הריאות. שיטה זו ממזערת את הסיכוי להולדת תינוק עם ריאות לא בשלות.

מה הם הגורמים לתסמונת המצוקה הנשימתית?

כפי שציינו, הגורם לתסמונת הוא ייצור מועט מדי של סורפקטנט על רקע לידה מוקדמת. התסמונת שכיחה יותר בזכרים ובנוסף תינוק שנולד לאם שבעבר הולידה תינוק שסבל מהתסמונת, נמצא בסיכון מוגבר לסבול ממנה בעצמו.

ביילודים שנולדו במועד, התסמונת נדירה ביותר. עם זאת, אם היילוד נולד לאם שסבלה מסוכרת הריון, הסיכוי להתפתחות התסמונת גבוה יחסית. למעשה, לידת יילוד הסובל מהתסמונת שנולד במועד, מחייבת בירור של סוכרת הריון שלא אובחנה במהלך ההריון.

מה הם התסמינים של תסמונת המצוקה הנשימתית?

התסמינים המרכיבים את התסמונת מופיעים זמן קצר מאוד לאחר הלידה ובאים לידי ביטוי בדפיקות לב מהירות מאוד, נשימות מהירות, חרחורים בזמן הנשימה, כיחלון כביטוי למחסור בחמצן, התרחבות משמעותית של הנחיריים בזמן הנשימה ועוד. אם התסמונת לא תטופל במהירות, המצב עלול להחמיר לכדי כשל נשימתי ואף דום נשימה ממושך. בדרך כלל, השלב האקוטי נמשך יומיים עד שלושה לאחר הלידה, כאשר המצב קריטי במיוחד במהלך היממה הראשונה לאחר הלידה.

במהלך היממה הראשונה תינוק הסובל מתסמונת המצוקה הנשימתית יצטרך סיוע בנשימה, שכן מצבו ילך ויחמיר, ביום השני לרוב ניתן יהיה לראות שיפור עד כדי איזון והיום השלישי הוא היום שבו רוב מתרחשת הקלה משמעותית, עליה מבשרת הפרשה מהירה של כמות גדולה של שתן.

יש לציין כי למרות שבעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בדרכי הטיפול ביילודים הסובלים מתסמונת זו, נכון להיום עדיין מדובר בגורם המוות המרכזי במהלך החודש הראשון לחיים במדינות העולם המערבי.

סיבוכי התסמונת כוללים הפרעות מטבוליות כמו למשל רמה נמוכה של גלוקוז בדם וחמצת מטבולית, לחץ דם נמוך, שינויים כרוניים בריאות, דימום מוחי ומום לבבי הנקרא השארות השנט העוברי (patent ductus arteriosus).

כיצד מאבחנים את תסמונת המצוקה הנשימתית?

תהליך האבחון כולל זיהוי של התסמינים הקליניים וצילום רנטגן של בית החזה של היילוד.

כיצד מטפלים בתסמונת המצוקה הנשימתית?

הטיפול ביילוד הסובל מתסמונת המצוקה הנשימתית כולל בעיקר מתן של חמצן בהתאם לצרכי היילוד בריכוזים עולים והולכים במטרה לשמור על חמצון אופטימאלי. הכוונה במונח חמצון אופטימאלי היא לכך שמצד אחד לא יינתן עודף חמצן, אך מצד שני שיגיע מספיק דם רווי בחמצן למוח.

בהתאם למידת החומרה של קשיי הנשימה, יוחלט האם לתת בנוסף לחמצן גם תמיכה נשימתית כמו למשל חיבור היילוד למכשיר CPAP. במקרים החמורים ביותר, לא יהיה מנוס מהחדרת צינור לקנה הנשימה וחיבור היילוד למכונת הנשמה, במקביל למתן של סורפקטנט דרך הצינור.

כיום, מקובל גם לשלב טיפול עם אנטיביוטיקה וזאת כיוון שהן הממצאים בצילום הרנטגן והן התסמינים הקליניים יכולים להוות עדות לזיהום.

הצטרפי אלינו לפייסבוק
תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר אין לעשות כל שימוש בתוכן. האתר אינו מהווה או מחליף חו"ד/ ייעוץ/ שירות רפואי
המדריך המלא לירידה במשקל!
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס